במסגרת "אתגר הבלקאאוט", ילדים ברחבי העולם נחשפו ברשתות חברתיות לסרטונים שהציגו חניקה עצמית באמצעים שונים עד אובדן הכרה. מי שהשתתפו בסרטונים חזרו להכרה לאחר מכן, אך עבור חלק מהילדים שנענו לאתגר, הסוף היה טראגי בהרבה. תחקיר של "בלומברג" בדק כיצד טיקטוק פעלה מאחורי הקלעים בעקבות האשמות לפיהן היא האחראית לתופעה ולמותם של הקורבנות, ובכלל איך היא מתמודדת עם העובדה שילדים רבים משתמשים בה בניגוד לתנאי השימוש, שמגבילים את ההרשמה מגיל 13 ומעלה.
לפי בלומברג, ב-18 החודשים האחרונים, האתגר הביא למותם של לפחות 15 ילדים בגילאי 12 ומטה, ולפחות חמישה ילדים בגילאי 13-14. הוא קיים בפלטפורמות שונות, ולעיתים המשתמשים אף קוראים לו בשמות שונים או מאייתים אותו בשגיאות כתיב כדי להתחמק מהסרת הסרטונים.
עוד בנושא:
התחקיר מתמקד במקרה המזעזע של אריאני ארוי ממילוואקי, שהייתה בת תשע כשתלתה את עצמה לעיניו של אחיה בן החמש ונהרגה, בעקבות תכנים שאליהם נחשפה בטיקטוק. בתמונת הפרופיל ובסרטונים שהעלתה לפלטפורמה לפני כן, ניתן היה לראות בבירור את גילה הצעיר. "השאלה שלי לטיקטוק היא מה אתם עושים כדי לשנות את הפלטפורמה? היא לא בטוחה עבור אף אחד, ובוודאי לא עבור ילדים. מעולם לא חשבתי שרשת חברתית תגרום לכך שאאבד את הבת שלי", אמרה אמה, קריסטל ארוי, לבלומברג.
מספר שבועות קודם לכן, ילדה בת עשר בשם אנטונלה סיקומרו מסיציליה נמצאה תלויה גם היא, והוריה אמרו לתקשורת המקומית כי מתה בשל "משחק קיצוני בטיקטוק", מה שהוביל לפתיחת חקירה מקומית ולרשות הפרטיות של איטליה להורות לטיקטוק להסיר משתמשים שאת גילם היא לא יכולה לאמת. לפי תחקיר בלומברג, המקרה בסיציליה אמנם הוביל את טיקטוק לחקור את התקרית, אך עולה ממנו תמונה שלפיה עדיין לא נעשה מספיק כדי להגן על ילדים בפלטפורמה.
בעוד הפלטפורמה הסכימה לאשר מחדש את הגילאים של 12.5 מיליון המשתמשים במדינה, מחקה חצי מיליון חשבונות, ואף פעלה להסרת תכנים על אתגר הבלקאאוט ולמניעה של חיפוש שלו בפלטפורמה, טיקטוק גם התנערה מאחריות. בדו"ח שהופק בעקבות מותה של אנטונלה צוין כי היא בילתה עשר שעות ביום באפליקציה, לאחר שבית ספרה נסגר בשל מגפת הקורונה, אך שלא נמצאו ראיות לכך שהאלגוריתם של טיקטוק המליץ לה על האתגר. בנוסף, עובדים שהתראיינו לבלומברג אמרו כי בחברה הוגדרה אסטרטגיה שמטרתה להציג את הטרגדיה ככזו שנובעת מבעיה של כל התעשייה, ולא של טיקטוק. בחברה אמרו לתקשורת כי האתגר "מעולם לא היה טרנד" בפלטפורמה וכי משתמשים שמעו עליו ממקורות אחרים. עוד אמרו העובדים כי אחרי כל תקרית של אתגר הבלקאאוט מתנהלת חקירה שנועדה למעשה להסיר אשמה מטיקטוק, ולמצוא ראיות לכך שהילדים שנהרגו השתמשו במספר רשתות חברתיות.
כדי לשפר את יכולת הזיהוי של ילדים בפלטפורמה, ב-2021 החברה נפגשה עם ספקי תוכנות זיהוי פנים שמבחינות בין ילדים למתבגרים, אך בטיקטוק לא התקדמו עם העסקה. מאחר שרגולטורים ופוליטיקאים ברחבי העולם חושדים שטיקטוק היא כלי ניטור של ממשלת סין, בכיר בחברה חשש כי שימוש במידע ביומטרי יגביר את החשדות. בלומברג שלחו את אחד הסרטונים של אריאני ל-Hive, אחת החברות שאיתן טיקטוק נפגשה. הטכנולוגיה שלה העריכה בתוך שלוש שניות כי היא בת עשר. "הטכנולוגיה כדי לבצע את זה ללא ספק כבר כאן. אבל אולי הפלטפורמות מעדיפות שלא להבין את גודל הסוגיה הזו", אמר מנכ"ל החברה קווין גו.
בנוסף, צמיחת הפלטפורמה ב-2020 הביאה לצורך להתמודד עם סוגיות כמו ניטור תכנים שמכילים דברי הסתה או פוגעים ביושר הבחירות, שגרמו גם הם לדחיקת נושא האתגרים המסוכנים. גם הצעה בחברה שלפיה טיקטוק ופלטפורמות נוספות ייצרו ברית כדי למנוע מאתגרים מסוכנים להתפשט לא התקדמה מאחר שפלטפורמות אחרות לא ששות לשתף פעולה עם טיקטוק, ולפי דיווח בוושינגטון פוסט, מטא אף שכרה חוקרים ב-2021 שישתלו סיפורים חדשותיים על האופן שבו טיקטוק מפיצה אתגרים מסוכנים, שבכלל החלו בפייסבוק.
3 צפייה בגלריה
מייקל בקרמן, סגן נשיא בטיקטוק, במהלך שימוע בסנאט בו הכחיש את הימצאות האתגר בפלטפורמה
(צילום: AFP)
מעל 20 עובדים ועובדים לשעבר בצוות האמון והבטיחות של טיקטוק רואיינו לתחקיר, ואמרו כי החברה יכולה וצריכה לעשות יותר כדי למנוע מילדים להשתמש באפליקציה. "טיקטוק טוענת שבטיחות המשתמשים היא העדיפות מספר אחת שלנו", אמר עובד בכיר לשעבר בצוות הבטיחות בקליפורניה. "זה לא נכון. העדיפות היא צמיחה, להיות האפליקציה מספר אחת בעולם, להרוויח יותר כסף". לפי מידע פנימי של החברה שהודלף לניו יורק טיימס, ב-2020 שליש ממשתמשי הפלטפורמה היו מתחת לגיל 14.
טיקטוק מתמודדת עם תביעות בעקבות אתגר הבלקאאוט. בין השאר, טאוויינה אנדרסון, אמה של נילה אנדרסון בת העשר מפילדלפיה, קורבן נוסף של אתגר הבלקאאוט, הגישה תביעה נגד טיקטוק על גרימת מוות ברשלנות. ניתוח פורנזי של הטלפון של נילה מצא כי טיקטוק אכן המליצה לה על סרטון כזה. בתביעה נכתב כי החברה "ללא ספק ידעה כי אתגר הבלקאאוט הקטלני הופץ באפליקציה, וכי האלגוריתם הגיש אותו לילדים, כולל אלו שמתו". טיקטוק ביקשה למנוע את המשפט בטענה כי היא מוגנת על ידי חוק שלפיו רשתות חברתיות אינן נושאות באחריות לתכנים שמפורסמים בהן. שופט הסכים עם הטענה של טיקטוק, ואנדרסון הגישה ערעור. ביולי הוגשה תביעה נוספת בסיאטל, בשם הוריה של אריאני ושני ילדים נוספים שמתו כתוצאה מהאתגר. לפי התביעה, טיקטוק אחראית למוות מאחר שהאלגוריתם המליץ על האתגר, ולא עצר את התפשטותו. החברה נמצאת גם תחת חקירות רגולטוריות ברחבי העולם הנוגעות לאמצעי אימות הגיל שלה.
מטיקטוק נמסר בתגובה לתחקיר כי היא ממנה צוות שיחקור ברצינות כל מקרה ודיווח, וכי החברה מעולם לא מצאה ראיות לכך שהאתגר הפך לטרנד בפלטפורמה. עוד נמסר כי היא מסירה חשבונות של ילדים והסירה 41 מיליון חשבונות כאלו במחצית הראשונה של השנה, שהחברה עומדת בחוקי ארה"ב שאוסרים על רשתות חברתיות לאסוף מידע על ילדים מתחת לגיל 13, וכי ב-2020 החברה השיקה כלי שיאפשר להורים לנטר את הפעילות של ילדיהם באפליקציה.
